יום חמישי, 13 בינואר 2011

היהודיה הנודדת



*
הכדורים לא עוזרים לך
כי את לא בדיכאון,
את פשוט חושבת שהעולם מחורבן.

לדגני הבוקר יש טעם של פרי עץ הדעת
הם עושים לי בחילה
אבל אי אפשר להפסיק.

כמו ללבוש בגד מהמם שמסריח מפגרים של סינים
או להתהפנט מאונס קבוצתי בשידור חי
או אלפי קלישאות של אי-צדק-מחריד
חולפות בטורים ירוקים בוהקים על רקע שחור
(מכנסי ויניל, מעיל עור)


מצאתי הרצאה של מישהו שיודע את האמת מחולקת לחמישה סרטונים,
אבל ראיתי רק את הראשון.
הוא משכנע אותנו שכשנשמע מה יש לו לומר זו תהיה האמת
ונדע את זה
עכשיו אני משוכנעת שאני יודעת את האמת
אבל לא יודעת מה היא אומרת.


הכי נכון לרדת מהארץ ולחיות בחסד, בלי זכויות
כי אם העולם חייב לעם היהודי משהו זו אזרחות אירופאית
ואם העם רוצה את הארץ הזו הוא צריך לקחת אותה בכח כל יום מחדש,
אפילו מעצמו.



*
השקיעה בים התיכון מסתירה לי את השקיעה באוקיינוס האטלנטי
                                                                                   אני חייבת לזוז
אמנם הדבר החשוב באמת סמוי מהעין,
אבל ממילא לא אספיק להתעוור מהשמש לפני שהיא תשקע.
                                                                                   זוז, אתה מסתיר


את חושבת שהבעיה שלך היא שאין לך מה לחפש שם
אבל האמת היא שאין לך מה לחפש.
את פשוט חושבת שהעולם מחורבן,
וכמו אמא יהודיה,
את צודקת.